פסק-דין בתיק ת"א 6658-02-11

בפני תביעה לפינוי וסילוק יד.

רקע

1.         התובעת הינה עמותה רשומה ובעלת זכויות הבעלות בדירה ברח' אחילוף 22, יפו, הידועה כחלק מחלקה 21 בגוש 9017 (להלן: " הדירה").

הגב' ג'וזפין מנה ז"ל (להלן: " המנוחה") שכרה את הדירה בשכירות מוגנת, וזאת מכח חוזה שכירות משנת 1981 (להלן: " חוזה השכירות").

המנוחה נפטרה ביום 13.1.10. 

הנתבע הינו נכדה של המנוחה וכיום הוא מחזיק בדירה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת זכאותו של הנתבע להחזיק בדירה.

2.         יש לציין כי בתחילה הוגשה התביעה כנגד 8 נתבעים, הכוללים את עזבון המנוחה וילדיה (להלן: " ילדי המנוחה").

ילדי המנוחה הגישו כתב הגנה בו טענו, כי מי שמתגורר בדירה הוא הנתבע, נכדה של המנוחה.

בדיון מיום 12.5.11, שנערך בפני כב' השופט הבכיר דן מור, ביקשו ילדי המנוחה לצרף את הנתבע כנתבע נוסף, והתובעת נתנה הסכמתה לכך. במקביל ביקשה התובעת פסק דין כנגד ילדי המנוחה וזאת לאור גרסתם כי אינם מתגוררים בדירה.

בהחלטה מאותו דיון, קבע כב' השופט הבכיר דן מור כי :" היות וכל הנתבעים, כפי שהם היום, פרט לנתבעת 2, אינם טוענים לזכויות חזקה או דיירות במושכר הנדון, ניתן היה להיענות לבקשת התובעת ליתן פסק דין נגדם, ללא חיוב בהוצאות. ב"כ הנתבעים מבקש לשקול את עמדתו בעניין זה... על כן אני מתיר לב"כ הנתבעים ליתן תגובתו לבקשה, בכתב, תוך 10 ימים מהיום." (עמ' 2 לפרוטוקול). בהמשך החלטתו צירף כב' השופט הבכיר מור את הנתבע כנתבע 9. 

ב"כ הנתבעים לא מסר תגובתו, ועל כן ביום 2.6.11 ניתן ע"י כב' השופט הבכיר דן מור פסק דין, לפיו על הנתבעים 1 ו-3-8 לפנות את הדירה, כאשר הדיון יימשך כנגד הנתבעת 2 (בתה של המנוחה) והנתבע 9 (הנכד של המנוחה, הוא הנתבע).

בדיון מיום 2.10.11 שנערך בפני, הודיע ב"כ הנתבעים כי הנתבעת 2 מוותרת על טענותיה ואינה מבקשת לקבל מעמד של דיירת מוגנת וכי מוסכם שיינתן נגדה פסק דין לפינוי.

לאור האמור, נותר להכריע במחלוקת שבין התובעת לנתבע.

תמצית טענות התובעת

3.         התובעת הינה עמותה רשומה המנהלת את נכסיה לרווחת חברי הקהילה הנוצרית אורתודוכסית.

לאחר פטירת המנוחה, פנתה התובעת לילדיה ויורשיה של המנוחה בדרישה להשבת החזקה בדירה אולם אלה לא הגיבו לפניותיה.

הפלוגתא היחידה הדורשת הכרעה בענייננו היא שאלת זכאותו של הנתבע לדיירות מוגנת מכוח סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב-1972 (להלן: " החוק").

התובעת טוענת, כי הנתבע לא עמד בנטל להוכחת תנאיו המצטברים של סעיף 20(ב) לחוק, וכי התנהלותו והתנהלות בני משפחתו מלמדת על חוסר תום ליבם בניסיון להקנות לעצמם זכויות בדירה.